פלסטופק בע"מ נ' ג'ורדאל בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשת רשות להתגונן בפני תובענה כספית בסך של 346,478 ₪, בגין הזמנת סחורה (שפופרות פלסטיק למילוי, לשימוש בתעשיית הקוסמטיקה) אשר תמורתה לא שולמה.

המבקש 2 (להלן: "המבקש") נתבע מכח ערבות אישית נטענת לחובות המבקשת 1, שהינה חברה בבעלותו (להלן: "המבקשת").

החלטה זו ניתנת לאחר דיון שהתקיים בבקשה בפני, במסגרתו נחקר המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם.

2.המבקשים טוענים כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, שעה שידוע למשיבה כי במהלך שנות עבודתם המשותפת של הצדדים נתגלו בעיות קשות של ייצור ואיכויות ירודות ביותר בסחורה המסופקת (בבקשה מפורט המגוון הרחב של הפגמים הנטענים).

המבקשים, המייצאים סחורתם למדינות אירופה, מבהירים כי טרם תחילת עבודתם עם המשיבה נהגו לרכוש את השפופרות הנדרשות להם ממפעל בשבדיה, וזאת בשל איכות הייצור. אולם, לאחר השתדלות של מנהל המשיבה נאותו המבקשים לעבוד עם המשיבה בשיתוף פעולה באופן ניסיוני, ולנוכח היות נושא תקינות האריזות בשוק הבינלאומי כה קריטי, סויגה ערבותו האישית של המבקש בתנאי מתלה בדבר תקינות השפופרות.

המבקשים מדגישים כי אמנם מרבית השפופרות שסופקו היו תקינות, אולם הנזק מאספקת השפופרות הלא תקינות עולה כמעט פי 16 על גובה יתרת החוב הנתבע. המבקשים טוענים כי לא התעתדו לתבוע את הנזקים אלא לשלם את יתרת החוב לאחר שיעשו למכירת השפופרות הפגומות בשוק המקומי, זאת בשל יחסי חברות ששררו בין הצדדים, אלא שאז הוגשה התובענה כנגדם בחוסר תום לב מוחלט.

מכל מקום, האפשרות למכירת השפופרות בשוק המקומי מצומצמת ממילא ואין בה כדי לכסות את הנזק.

באשר לערבותו האישית של המבקש נטען כי אינה תקפה, לנוכח התנאי המתלה שנקבע בה ולפיו הערבות הינה אך לשפופרות תקינות.

המבקשים מפנים לשורת מכתבים המצורפים לבקשתם והמתארים את הפגמים באיכות שנמצאו במשלוחי השפופרות שנתקבלו מאת המשיבה, וטוענים כי לאי עמידת השפופרות בבקרת האיכות הנדרשת היו השלכות רחבות היקף, לרבות פסילת משלוחים שלמים המכילים אלפי יחידות לממכר, ולפיכך הפסדי מכירות בסכומים מצטברים גבוהים ביותר.

המבקשים מפרטים בבקשתם, באשר לכל משלוח פגום (סה"כ 19 במספר) מהו הנימוק להפסד המכירה (מה היתה הסיבה לפסילת השפופרות) ומהו הנזק של הפסד המכירה (בחישוב של כפל מספר השפופרות במשלוח "אבוד", או מספר השפופרות שלא יוצאו, במחיר של כל שפופרת).

כך, למשל באשר לאחד המשלוחים מאחר והשפופרות זכו לביקורת חריפה של מנהל ביקורת האיכות, נדחה המשלוח ובעקבות זאת הרשת המזמינה (רשת "ספורה") ויתרה עליו כליל.

סך הנזק המצטבר מגיע לשיטת המבקשים לסך של 4,517,587 ₪.

כן, טוענים המבקשים לנזקי מוניטין, ירידה בתפוקות ונזקים בגין הצורך בפיצוי לקוחות.

3.כידוע, הלכה היא כי בשלב בו שוקל בית המשפט האם ליתן למבקש רשות להתגונן בפני תובענה, אין מוטל על מבקש הרשות אלא עול הוכחה מצומצם, במסגרתו לא נשקלים שיקולי מהימנות, לא נבדקות הראיות לגופן והרשות ניתנת מקום שאין הגנתו של המבקש קורסת בחקירתו הנגדית או מתמוטטת נוכח החומר הקיים, ואף אם נותרת היא בגדר הגנה בדוחק.

כלל הוא כי הדיון בבקשת הרשות להתגונן אינו יכול לבוא במקום המשפט, וכי רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו, רק אז תידחה התנגדותו.

אפנה לאמור בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, מעמ' 402:

"בהליך שבו נדונה בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה; אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. כך, למשל, אין בודקים אם בידי הנתבע מצויה ראיה בכתב להגנתו כנגד הראיה בכתב של התובע. כשנתבע טוען טענה בעל פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן (בהנחה שמראה הגנה לכאורה), שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד".

כן, ר' האמור בספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) בעמ' 675:

"סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו; אין לקבוע שהעניין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה". הדיון בבקשת הרשות להתגונן אינו יכול לבוא במקום המשפט. הטעם הוא, שמצד התובע לא הוגשה לבית המשפט כל ראיה שהיא. אפילו המסמך המשמש ראיה לתביעה לא אומת בשבועה, והוא יכול להיות מזוייף".